17.12.2011, קלנסווה
דברים שנשאתי באזכרתו של ד"ר חסן מתני:
באנו להיפרד ממך, ד"ר חסן עבד-אל-חאמיד מתני היקר. עזבת אותנו מוקדם כל כך, מוקדם מדי, בהיותך בן 65 שנים.
אתה חסר לנו מאד חסן, לבני משפחתך – לאשתך ד"ר לאריסה, רופאת ילדים ומנהלת סניף קופת החולים בקלנסווה, לבנך שאדן, המתמחה בפסיכיאטריה, לבתך לינה, מורה לביולוגיה, ולבתך נאדיה רופאת שיניים. אתה חסר לנו, ברופאים לזכויות אדם, שזוכרים אותך בהערכה ובאהבה מימיה הראשונים של העמותה. 24 שנים הלכנו יחד, 'חברים לדרך'. אלה מלים שחלפו מהעולם, אבל החברים הוותיקים עוד זוכרים אותן ואת מה שהן אומרות.
חסן למד רפואה בברית המועצות כמו רבים וטובים מהדור הזה. חזר לכפר שלו, לקלנסווה, והיה כאן הרופא הראשון בכפר. מכובד ואהוב על כולם.
תמיד היית מוכן לבוא לימים הרפואיים בגדה המערבית, פעם ואם צריך גם פעמיים בחודש. גם כשהיית חולה המשכת לבוא למרפאה הניידת ולהאיר את הרוע, המחסור והכאב בחיוך היפה שלך. אם היה חסר רופא ביום הרפואי – סלאח חאג' יחיא ידע שתמיד אפשר לפנות אליך ואתה תבוא, תראה כל חולה, תבדוק ותטפל ב50-60 חולים ותסיים אחרון את העבודה, עם חיוך. אף פעם לא מתלונן, תמיד חביב, אדיב ועוזר.
ד"ר חסן, היית רופא אמיתי, כזה שיודע להילחם במחלות ויודע לא פחות להיאבק ולהילחם נגד הרוע שבני אדם עושים. אנשים כמוך הם עמוד השדרה של רופאים לזכויות אדם הנלחמים תמיד מלחמה כפולה: במחלות ובאי הצדק האנושי. המאבק בכיבוש היה חלק מחייך, לא פחות מהמאבק לבריאות.
וכך נזכור אותך, חסן היקר, כרופא אמיתי עם חיוך.
יהא זכרך ברוך.
בשם רופאים לזכויות אדם – רוחמה מרטון.