Table of Contents
שלום לכולם,
השנה אני משנה את מבנה הדוח השנתי שלי והוא לא יתרכז בפעילותי בשנה זו.
בחרתי לציין את הארוע המשמעותי ביותר השנה והוא הענקת פרס הנובל האלטרנטיבי, או בשמו הרשמי – פרס הקיום הנכון – לר.ל.א ולי כמייסדת וכנציגת העמותה. פרס מכובד זה העניק לנו לא רק מקום של כבוד בקהילת פעילי זכויות אדם בעולם אלא גם 50.000 יורו שהם כרבע מליון שח.
מה קרה בעקבות מתן פרס הנובל האלטרנטיבי?
לצערי אינני יכולה להצביע על שום דבר משמח. בתקשורת הישראלית – עיתונים, שידורי רדיו וטלוויזיה הייתה התעלמות מוחלטת מהפרס פרט לכתבה נאה אחת בעיתון ידיעות אחרונות.
יוזמות אחרות אפשריות של העמותה למנף את קבלת פרס הנובל האלטרנטיבי כדי להעלות מודעות לפעילות העמותה בפרט ולזכויות אדם בכלל בחברה הישראלית לא היו כלל.
גילויי הערכה ושמחה של העמותה על פעלם של המתנדבים, כולל פעלי שלי, שהביאו לקבלת הפרס, גם לא היו.
תוכננה מסיבה לכבוד הפרס והושקעו בתכנון ובהכנות מאמצים רבים של הצוות והמנכלית – אך המסיבה לא התקיימה. דחיה ראשונה הייתה עקב השריפה בגליל והנספים בה, אך לאחר מכן היו דחיות מספר ללא סיבה נראית לעין והמאמצים וההשקעות בהכנה התמסמסו לכלל אפס פעולה.
לרענון הזכרון לגבי פרס הנובל האלטרנטיבי:
"פרס הקיום הנכון" ניתן לפעילים בעלי חזון בלתי רגיל הפועלים למען כדור הארץ ולמען האנשים החיים בו. השנה זכו בפרס ארבעה אנשים וארגונים מניגריה, ברזיל, נפאל וישראל. ארבעת הזוכים יחלקו פרס כספי של 200,000 אירו.
"הם משלבים את העשייה המעשית בתוך החברה עם עשייה פוליטית, ועם קידום זכויותיהם של אלה שאין להם זכויות", אמר על הזוכים בפרס אולה פון אקסקל, מנכ"ל "פרס הקיום הנכון".
עדיין לא מאוחר מדי לחשוב מה ניתן לעשות כדי לתקן את המעוות ולמנף את קבלת פרס הנובל האלטרנטיבי כדי להעלות מודעות לפעילות העמותה בפרט ולזכויות אדם בכלל בחברה הישראלית. אני מציעה לקיים פגישת עבודה בעניין זה בהקדם.
ארכיון/מאגר מידע
פרויקט הארכיון/מאגר המידע עוסק בשימור, איסוף וקטלוג של כל מסמכי העבודה בעמותת רופאים לזכויות אדם מאז הקמתה בשנת 1988. מאגר המידע/ארכיון החל לפעול בסוף שנת 2003. היזמה והתכנון של הארכיון החלו בסוף שנת 2001.
יעדיו העמוקים של מאגר המידע כוללים יצירת זיכרון ארגוני אשר יאפשר להכיר את הפעילויות, אופן החשיבה והעקרונות המדריכים את העמותה מאז נוסדה ואילך, הן עבור צוות העמותה וההנהלה והן עבור חוקרים מחוצה לה. המאגר נועד להוות משענת אינפורמטיבית-דוקומנטרית מקיפה עבור צוות העמותה בפניותיהם לגורמים רשמיים – כגון הגשת עתירות – וכן עבור חברי ההנהלה בבואם לעצב מדיניות. מעבר ליתרונות המעשיים של צעד זה, הכוללים האחדה ואחסון אחראי של המסמכים, תקבל עבודת ההווה בדרך זו משמעות בהקשר היסטורי-נושאי.
מאגר המידע יהיה, איפה, הזיכרון הארגוני של העמותה ובכך יתרום להבנית הזהות המתפתחת של העמותה. שאלות מהותיות כמו עד כמה הארגון הוא ארגון בעל רוח של התנגדות או רוח של הסתגלות ואיך התמודד עם שאלה זו לאורך קיומו יכולות לקבל תשובה מתוך העדויות המצטברות בתוך מאגר המידע.
מאגר המידע יתן לעמותה בסיס דוקומנטרי מוצק שיכול, בין השאר, גם לעזור בגיוס כספים בעתיד.
דרכו של הארכיון/מאגר המידע בעמותה הייתה והינה דרך ייסורים רצופה באי-רצון, דחיה ועד התנכלות של ממש. זו אינה הגזמה אלא תאור נאמן של הדרך ואפשר היה לנקוט בשפה בוטה עוד יותר. זה לא המקום והזמן לפרט את הנאמר לעיל, ולדעתי יש צורך לעשות זאת בישיבה שתיוחד לכך.
בשנתיים האחרונות יובש הארכיון/מאגר מידע כמעט לחלוטין: עובדת הארכיון נתבקשה להפעיל את האתר באופן זמני וקצר (שבועיים) כאשר הובטח שלאחר מכן יקבל הארכיון פיצוי מלא על הזמן הזה. מה שקרה הוא שעובדת הארכיון לא חזרה לעבודה מלאה בארכיון כפי שסוכם. המשכורת של עובדת הארכיון, שחלקה הינו כסף ייעודי למשכורתה מתרומה ייעודית, הפכה להיות משכורת של מפעילת האתר ולא נעשה דבר כדי למלא את מקומה כעובדת ארכיון. מהלך זה נמשך כבר כמעט שנתיים. עבודה מעטה ביותר נעשית בארכיון על ידי מתנדבים או בני שרות לאומי. למעשה אנשים יקרים אלה אינם מקצועיים בכלל. בקצב זה, בעבודה שהינה טלאי על גבי טלאי, יארך קיטלוג ומיפתוח החלק הראשון מתוך שלושה חלקים של מסמכי העמותה כעשר שנים אם לא למעלה מזה. ברור שזה מעכב את אפשרות השימוש בארכיון/מאגר המידע ככלי עבודה לצוות, להנהלה ולחוקרים.
כאן המקום להזכיר שבעת שכירת המשרד לא נלקח הארכיון בחישוב המקום ואין לארכיון חדר משלו במשרד. הקלסרים והמסמכים מפוזרים במקומות שונים במשרד, קשה מאד לדעת איפה נמצא קלסר מסוים, אין כל השגחה על הקלסרים והם או חלקים מהם יכולים להעלם מבלי שנדע. הארכיון/מאגר המידע צריך חדר משלו כפי שהיה במשרד הקודם.
נקודה נוספת: בתקציב השנתי האחרון לא היה תיקצוב לארכיון. אפילו סכום התרומה הייעודית למשכורת עובד/ת הארכיון לא הופיעה בתקציב. זו מעילה באמונו של התורם. יש כאן ניהול לא תקין הנמשך זמן רב ללא תגובה וללא ביקורת.
האם ועדת הביקורת מוכנה לענות בסוגיה זו?
מעבר לכשלים ברמת הניהול בשנתיים האחרונות, שזה נושא לבדיקת וועדת הביקורת, קיימת, לדעתי ולהרגשתי, בעיית ההתייחסות לערכו ומקומו של הארכיון/מאגר המידע בעמותה. הארכיון נתקל בהתנגדות, בהדרה, בחוסר תקצוב ובעיקר באי הכרת ערכו ותרומתו להבנית הזהות המתפתחת של העמותה.
אני מציעה פגישה של ההנהלה, המנכל והצוות לדון בשאלה זו.
כמו כן אני מציעה לתקן את התקציב לשנה זו ולהקציב לארכיון את הסכומים שיאפשרו את הפעלתו. המדובר במשכורת של אדם מקצועי ב 80% משרה לפחות ובנוסף הוצאה של 20-30.000 שח לעדכון תכנות הארכיון. זו הוצאה בגבולות של לא יותר מכ 4% מהתקציב השנתי. המטרה היא לאפשר לסיים תוך שנתיים את המשימות של הארכיון/מאגר המידע:
- לסיים את המיפתוח והקיטלוג של המסמכים הסרוקים מהשנים 1988 – 2000
- לסרוק מה שצריך, לקטלג ולמפתח את המסמכים מהשנים 2000 – 2006
- החומר שנמצא בתכנת "עמית" המכיל את המסמכים מהשנים 2006 – 2011, תכנה שאינה מתכתבת עם תכנת הארכיון "אידיאה", יש לקטלג ולמפתח ולמצוא דרך לאחד את כל שלושת החלקים למערכת אחת פעילה ונגישה.
ברצוני להדגיש שיחד עם הפעילות השוטפת של העמותה למימוש זכויות אדם והזכות לבריאות חשוב להפנות משאבים גם לתחום של הארכיון/מאגר מידע כדי לבנות לעמותה בסיס דוקומנטרי מוצק שיכול, בין השאר, גם לעזור בגיוס כספים בעתיד.
דרך נאותה וראויה לכבד את פרס הקיום הנכון היא להשתמש בכספי הפרס לבנות ארכיון/מאגר מידע יעיל ופעיל לטובת העמותה.
דיונים בנושאים חברתיים-פוליטיים.
אני חוזרת ומזכירה לאסיפה הכללית החלטה מלפני כמה שנים לקיים דיונים של חשיבה בקורתית בנושאים חברתיים-פוליטיים. החלטה זו לא זכתה להתבצע באופן שוטף כפי שהיה צריך להיות. לדוגמה, מהזמן האחרון ממש – דעתנו על השר"פ. בנושא זה התקיים דיון לחוץ, חלקו במיילים, מה שלא איפשר החלפת דעות והבעתן באופן מלא ועמוק. הלחץ נוצר בגלל אחור משמעותי בפרסום דעתנו בנושא חשוב זה. דיון מעמיק, חשיבה בקורתית וניתוח הנתונים החברתיים-פוליטיים בנושא עקרוני זה לא קיבלו את המקום והזמן הראויים.
אני מציעה לחדש את ההחלטה הזו, לקבוע כמה דיונים אמורים להיות בשנה ולקיים את ההחלטה. אני מציעה למנות את אחד מחברי ההנהלה שיהיה אחראי לקיום הדיונים. לעזרתו/ה אפשר לבחור עוד שניים מהצוות ו/או מהנהלה כדי לבחור את הנושאים לדיון. אם לא ימצאו מתנדבים לעזור בבחירת הנושאים אשמח לעשות זאת. המנכ"ל ידאג לביצוע.
חשיבה ביקורתית תוך דיונים ביננו הכרחית כדי לא לשקוע לייאוש ולשגרת עבודה בלי מעוף וחזון לעתיד. אלה הם הכלים שלנו המאפשרים, למרות כל מה שקורה בישראל, למצוא בקרבינו את הכוחות להמשך המאבק על שמירת זכויות אדם.
תודה לכם על פעילותכם והתעניינותכם. אני מתכוונת, בעזרתכם, להמשיך ולהמריץ את ההנהלה לקיים דיונים בנושאים מרכזיים בחברה בישראל ולקדם את כל התחומים עליהם אני מופקדת.
בברכה,
ד"ר רוחמה מרטון
מייסדת ונשיאה