טיפול בטראומה- פרויקט ג'נין- הקבוצה ע"ש סמירה:
סדנא ראשונה (נירה)
השתתפו: גרסיאלה, רוחמה, חנה, קריסטין, דורית, פאטן, יואב, מחמוד, דיויד, ג'וליאנו.
מטרות:
- חיזוק משאבי התמודדות
- טרנספורמציה של תפישת הטראומה. המטרה לא לשכוח את הטראומה אלא שהסימפטומים לא יהיו כל כך חזקים.
סימפטומים של PTSD:
- חודרנות- האירועים הטראומטיים באים ללא שליטה, עם או בלי טריגר.
- הימנעות- מכל דבר שמזכיר את האירוע. החיים מצטמצמים.
- חרדה גבוהה מתמדת.
- הרבה פעמים מתלווה דיכאון, חוסר תקווה, אובדנות.
- הרבה מהסימנים קיימים בצד ימין של המוח (הפשטה, תחושות פיזיות, רגשות). לכן צריך לגשת בצבעים, צורות, צלילים. אם רוצים לגרום לטרנספורמציה צריך לגשת אליהם באותה השפה. לכן עובדים דרך כלים יצירתיים. בסדנא נלמד כלים הפגתיים ומחזקים.
- המוח הקטן אחראי על הישרדות. מופעל כשיש חשש לסכנה. הדבר הראשון שהוא עושה זה הפסקת הפעילות של המוח הגדול. הוא "זורק" את כל הכוחות לשרירים. בטראומה יש פעילות של המוח הקטן. לפעמים אי אפשר לברוח ואז נמצאים בקיפאון. הקיפאון מקפיא את הרגע לתמיד. גם שנה אחרי האירוע חיים כאילו זה קורה עכשיו.
תהליך העבודה:
- Warm up- חימום.
- Embodyment- משהו שקשור לגוף.
- Projection- השלכה. לנסות לשחזר את הזיכרון של מקום בטוח. בטראומה מה שאובד זה שהעולם הוא מקום בטוח.
פעילות:
1. קלפים (Habitat)- בחרו קלף שמסמל עבורכם מקום בטוח. אחרי שבחרתם, "צלמו" את הקלף, עצמו עיניים ונסו לראות אותו בדמיון. שימו את הקלף על דף ריק והמשיכו את הציור על הדף, הרחיבו את הציור.
שאלות מנחות:
- מה ציירתם?
- מה הכי בטוח בציור שלך?
- איזו הבנה הגיעה תוך כדי?
- אתה יכול לספר על המקום הבטוח?
- האם אתה יכול להצביע על החלק הכי בטוח בציור?
2. דמיון מודרך- לבחור מקום בגוף שבו המקום הבטוח נמצא.
השתמשנו בצד ימין של המוח- דמיון ותחושות. אותתנו למוח הקטן שאין איום ושיש מקום בטוח.
שאלות מנחות:
- מה הייתה החוויה מהתרגיל?
- אם תוך כדי הדמיון המודרך מופיעה חרדה, אפשר לפקוח עיניים, "לצלם" את התמונה שוב ולחזור פנימה.
- "יש לי מועקה"—> "תבחר קלף או שניים שאם תוסיף אותם למקום הבטוח התחושה תשתנה. מה קורה למועקה שלך עכשיו?"
- אנחנו רוצים שתהיה שליטה על הגוף.
- EPR= Embodyment, Project, Role (תפקיד, תיאטרון)
- "לבנות תפאורה" של מקום בטוח.
- תרגיל חימום- לומר שם+לעשות תנועה, עושים סבב עם השמוצ והתנועות (כל אחד אומר את כל השמות ועושה את כל התנועות שלפניו). לבסוף כולם עושים יחד את התנועות לפי הסדר בליווי מוסיקה ך שנוצר מעין ריקוד..
- תרגיל- לבחור סרט או ספר. לכתוב מכתב לדמות מהספר/סרט. לכתוב תשובה מהדמות. לבחור 5 מילים מתוך הטקסט ולכתוב מהם שיר.
- למלא משאבים Resourcing לכתוב רשימה של 5 משאבים/ ממלאי כוח. לזמן כל אחד מהמשאבים ולמצוא לו מקום בגוף. להדביק מדבקה עגולה בכל מקום ששמנו משאב.
- 6 משאבים להתמודדות: אמונות, אפקט, רשת חברתית, דמיון, קוגניציה, גוף.
סדנא שנייה (קורין)
השתתפו: גרסיאלה, רוחמה, חנה, פאטן, שרה, קריסטין, דורית, וואאל, יואב, עופרה, מחמוד.
תרגיל היכרות- לומר צבע ולהשמיע צליל שמתאים למה שמרגישים.
הסדנא תתבסס על מודל "הגשר המאחד" של מולי להד ועופרה אלון.
המודל עוסק באופן בו האדם מתמודד עם מצבי לחץ.
תרגילי היכרות עם כדור:
- יושבים במעגל. מוסרים כדור זה לזה. כל מי שתופס את הכדור אומר את שמו ומשהו על עצמו.
- עומדים במעגל צפוף, בועטים בכדור כשהמטרה שלא ייצא מחוץ למעגל. בשלב מסוים מוסיפים עוד כדור.
- עומדים במעגל צפוף. מעבירים ביד כדור מאחד לשני. ניתן לשנות את כיוון הסבב. בשלב מסוים מוסיפים עוד כדור. המטרה שהכדור לא יישאר רגע אחד בידיים של מישהו.
תרגיל- מתחלקים לזוגות. נעמדים גב אל גב. עוצמים עיניים. בליווי מוסיקה מתחילים לנוע. ניתן להוסיף מגע של הראש והכתפיים. בסיום התרגיל חוזרים למעגל ומשתפים בחוויה.
ישנם מספר ערוצי התמודדות עם מצבי לחץ בחיים. דרך המודל הזה ניתן ללמוד:
- על הערוצים האפשריים.
- לזהות את הערוץ שהאדם השני/המטופל מתמודד באמצעותו.
מטרת העל של המודל היא לחזק את הערוצים. מטרת העל-על היא של הערוצים, גם אלה שהאדם משתמש בהם פחות, יהיו מחוזקים.
הגשר המאחד:
ג– גוף
ש– שכל
ר– רגש
מא– מערכת אמונה/ משפחה
ח– חברה
ד– דמיון
על פי המודל ניתן לראות אנשים שונים על דרכי התמודדות שונות.
ישנם חמישה ערוצים:
- גוף- טיפוס פיזיולוגיים שמבטאים באמצעות תחושות גופניות, עושים פעולות כמו אכילה, שינה, שימוש בסמים, התעמלות והרפיה.
- שכל- סגנון התמודדות בחשיבה, איסוף מידע, פתרון בעיות, סדרי עדיפויות, בונים תכנית התמודדות וכדומה.
- רגש- סגנון רגשי. מתבטאים בצחוק, בכי, דרכים מילוליות, ציור, קריאה וכתיבה.
- משפחה/ חברה- סגנון חברתי. מחפשים עזרה, שייכות לקבוצה, תמיכה, לא נשארים לבד.
- אמונה- דתית, פוליטית, אידיאולוגית, רוחנית.
- דמיון- טיפוס יצירתי, דמיון מודרך, משחקים טיפוליים, פסיכודרמה, פלייבק, חלומות וסמלים.
לכולם יש את כל הערוצים. לאחדים יש ערוץ כזה או אחר חזק. אפשר להשתמש בערוץ המוביל כדי לפנות אליו וכדי ליצור את הקשר.
אפשר לעזור לאדם לזהות את הערוצים שבהם הוא משתמש.
ספר: "מעשה בחמישה בלונים" מאת מרים רות (תורגם לערבית):
- מקריאים את הסיפור בליווי הצגת התמונות.
- להמחיז את הסיפור- מתחלקים לזוגות. אחד משחק את הבלון והשני את מי שמנפח. אחר כך מתחלפים. לאחר מכן מקריאים את הסיפור ויחד ממחיזים אותו.
- חזרה לישיבה במעגל ודיון- שאלות מנחות:
- לאיזה ילד ספציפי התחברת?
- לאיזו דרך התמודדות התחברת?
- איך כל אחד מהילדים בסיפור מתמודדים עם האובדן של הכדור?
פעילות בנושא פרידה ואובדן:
- להיזכר באירוע של פרידה ומה עזר להתמודד איתו.
- לבחור מתוך מגוון תמונות שפזורות על רצפת החדר שתי תמונות: אחת שמתארת את האירוע ושנייה שמייצגת את מה שעזר בהתמודדות.
- להתחלק לזוגות ולשתף זה את זה באירוע ובדרך התמודדות.
- חוזרים למעגל וכל אחד משתף.
- במהלך השיתוף לשים לב לדרכי ההתמודדות מתוך הערוצים שהוזכרו.
פעילות בנושא מקום בטוח:
- דמיון מודרך בליווי נגינה- החדר מוחשך, כל אחד יושב בכיסאו בעיניים עצומות ובתנוחה נוחה. לדמיין מקום דמיוני או מציאותי שבו מרגישים נוח ובטוח, להזמין מישהו אליו, לספר לו על המקום, לחשוב מה רוצים לקחת מהמקום הזה איתנו חזרה.
- לצייר את המקום.
- שיתוף כל הקבוצה בציור.