טיפשות היא לחזור על אותה הפעולה ולצפות לתוצאה אחרת. (אלברט איינשטיין).
תארו לעצמכם שהילדה הקטנה שלכם קודחת מחום. בוכה. אבל בשונה מכם – בעזה אין אפשרות לצאת מהבית לחדר מיון, לרופא שיאבחן ויטפל. נניח שהתגברתם על הפחד מפני ההפצצות בדרך לחדר מיון, כי הפגזים והטילים הישראליי לא חדלים מליפול, להתפוצץ, להרעיש נורא, לפזר עשן שחור או לבן, יצאתם עם הילדה הקודחת על הידיים ורצתם לבית החולים. אבל הריצה המסוכנת הזו הייתה לשווא: חדר המיון כמו כל חדרי בית החולים מלא עד אפס מקום בפצועים מדממים, הרופאים והאחים מתרוצצים ביאוש, אין לאף אחד זמן בשבילכם או תרופה לילדה, או אפשרות לעשות בדיקות מעבדה או רנטגן. איך אתם מרגישים עכשו?
זו המציאות של תושבי עזה העיר וכל מקום אחר ברצועת עזה.
למה זה קורה? למה הצבא שלנו הורס בתים, מפציץ בתי חולים ומרפאות, קוטל אנשים בתוך מכוניתם?
למה הממשלה שלנו אינה מאפשרת מאז שנת 2006 לסחור בתוצרת חקלאית, לייבא תרופות ומכשירים רפואיים, לקנות חמרי בניין וחמרי גלם? למה אזרחית ואזרח עזתיים אינם יכולים לצאת מהרצועה לרפוי, ללימודים, לביקור קרובים, להשתלמות מקצועית או לכל דבר אחר?
למה ומדוע אין ישראל מאפשרת למליון וחצי תושבי עזה לחיות חיים נורמליים?
התשובה של ממשלות ישראל היא שעזה כולה על מליון וחצי תושביה הינם טרוריסטים וממשלתם הנבחרת, חמס, הינה ארגון טרור. וכל הדברים האיומים שישראל עושה במשך שנים מיועדים ל"מגר" את שלטון החמס.
מתי נבין שאין שחר למדיניות זו. כל הזוועות שאנחנו עושים לעזתים לא יבטלו את שלטון החמס, השלטון שהם בחרו בו בבחירות דמוקרטיות.
רק הסרת המצור מעל עזה, פתיחת הים לדיג ולשיט, פתיחת האויר לטיסות, פתיחת השערים היבשתיים למסחר ולחיים עצמם יועילו לבטל את פעולות האלימות העזתיות. אנשים מוכנים להרוג ולהרג כאשר אין מאפשרים להם לחיות כאנשים חפשיים. אם נחדל מלמרר את חייהם, להשפילם, לדחוק אותם לעני ומחסור – פעולות האיבה יפסקו.
אבל מדינתי, מדינת ישראל, אינה חפצה ביחסי שלום. קציני צבא כוחניים מנהלים אותנו ומפחידים אותנו לכל אורך הדרך. הם לא יתנו לשום מדיניות אחרת ושונה מתפיסתם הכוחנית להבחן.
ואנחנו? אנחנו חוזרים ובוחרים בהם ובמדיניות ההרסנית שלהם. הרסנית לא רק כלפי הפלסטינים הכבושים, הרסנית גם עבורינו הישראלים.
מתי יפקחו עינינו להבין את הטעות הנוראה הזו.
דר. רוחמה מרטון
נשיאה ומייסדת של עמותת רופאים לזכויות אדם.