לכבוד חברי העמותה,
מאז האסיפה הכללית והבחירות שנערכו ב- 14 דצמבר 2004, מתנהל מסע הכפשות כוחני והרסני כלפי ההנהלה שנבחרה וכלפי חלק גדול מבוחריה.
מתוך אחריות נמנענו עד כה מלהשיב למלחמה מכוערת זו. המכתב המכונה "מכתב סופי" שכתבו פרופ' צבי בנטוויץ' וחבריו גדש את הסאה, וברצוננו להבהיר לכולכם על מה מדובר. "גיוס אנשים", "שימוש באמצעי הונאה" כדברי המכתב, גובל בהוצאת לשון הרע.
הדברים מקוממים במיוחד כשידוע לנו ממקור ראשון שפרופ' בנטוויץ' עצמו טלפן לחברי עמותה וביקש מהם לבוא לאסיפה הכללית ולהצביע בעדו ונגד הפיכת העמותה לגוף פוליטי! ולא הוא בלבד מאלה החתומים על "המכתב הסופי" עשו כך. למעשה התנהלה מערכת בחירות בה שני הצדדים פנו לחברים וניסו לשכנע. צד אחד, שהפסיד, מנסה בכל כוחו לעשות דה-לגיטימציה לצד שזכה, ולצערנו, לא בוחל באמצעים.
אנו מקווים שהדברים ברורים ואף על פי כן נבקש להצהיר – כל מה שעשינו לפני האסיפה והבחירות נעשה בתום לב, מתוך רצון לעורר את העמותה מתרדמה ארוכה, ארוכה מידי, בה לא נעשה דיון מעמיק בדרכה ובחשיבה ביקורתית על ההתפתחויות הפוליטיות בישראל ובשטחים הכבושים.
פרופ' בנטוויץ' וחבריו התנגדו לדיון, התנגדו לרענון התקנון, להתייחסות לכיבוש הישראלי המתמשך, ורצו לראות בעמותה מן ועדה אתית של ממשלת ישראל. לא זו דרכנו. אנחנו אכן עמותה רדיקלית, שבחרה ובוחרת להישאר מחוץ לקונצנזוס המקבל את הכיבוש ותוצאותיו הרות האסון. אנחנו לא רצינו ואיננו רוצים להיות הר"י ב', מבלי לפגוע בהר"י ובתפקיד שהיא בחרה למלא.
מטרות העמותה כפי שנכתבו על ידינו, עומדות בניגוד חריף למטרות העמותה כפי שנכתבו על ידי ד"ר אילן גל, פרופ' צבי בנטוויץ' ואחרים החתומים על "המכתב הסופי". אלו הן תפיסות עולם שונות והניסיון של פרופ' בנטוויץ וד"ר גל לטשטש את ההבדלים בין הגישות הינו תכסיס שאנו מאד מקווים שלא יצליח להוליך שולל את קוראי הטקסטים האלה (אשר יישלחו לפי בקשה) לכל אחד מכם.
התאפקנו עד היום איפוק רב מאד בכל הנוגע להתנהלות שערורייתית, מזיקה ולא חוקית של ועדת הביקורת החדשה. ועדת הביקורת הוציאה דו"ח המעלה טענות חמורות מאד כלפי העמותה, החברים בה ונושאי משרה בהנהלה שנבחרה מבלי שועדת הביקורת עמדה בכללי עבודה מינימאליים המחייבים כל גוף ביקורת באשר הוא.
כך למשל, הוועדה ערכה "בדיקה", הגיעה למסקנות והוציאה דו"ח מבלי שטרחה לשוחח קודם לכך או תוך כדי כך עם מי מחברי ההנהלה המכהנת כדי להציג להם שאלות או לקבל מהם הבהרות. כל זאת למרות שההכרעות אליהם היגיעה ועדת הביקורת עוסקות בנושאים עובדתיים לחלוטין. משום כך חלק ניכר מהמסקנות והקביעות בדו"ח שגויות עובדתית וניתן לספק לתמיהות שהיו נושא לדו"ח הסברים חד משמעיים, שלו טרחה וועדת הביקורת לשמוע את מי מחברי ההנהלה הייתה יודעת אותם.
הועדה לא צרפה לדו"ח מסמכים על בסיסם קובע הדו"ח קביעות נחרצות. בין טעויותיה המהותיות של ועדת הביקורת הייתה קביעתה שההנהלה שנבחרה ביום 14.12.04 פסולה מלכהן כהנהלה, דבר שלא היה בסמכותה לקבוע והינו חסר כל בסיס משפטי. מדובר לא רק בהתנהגות שאינה עומדת בכל סטנדרט מינימאלי של מינהל תקין אלא בהתנהגות רשלנית ומזיקה ממש.
מאז שהוציאה ועדת הביקורת דו"ח שגוי, ועל אף שהודתה בחלק מהפגמים המהותיים והחמורים שנפלו בהתנהלותה – הוועדה אינה נחה מלפעול להכשיר ולאושש את המסקנות הקודמות שהגיעה אליהן בבחינת "מאבק על כבוד אבוד". עד היום נמנענו מכל התייחסות פומבית לכך. המצב הנוכחי אינו מאפשר המשך שתיקתנו.
החמור מכל מבחינתנו – ועדת הביקורת החליטה שחלק מן החברים שבחרו לבחירות להנהלה הם חברים הרשומים בה פחות מחצי שנה ולכן לא כשירים להצביע. למעשה וועדת הביקורת פסלה פסילה טוטאלית מתנדבים ופעילים אשר הקדישו לעמותה את רצונם הטוב, זמנם ומרצם. זאת כדי לאשש את הגישה שחלק מן הבוחרים לא היו כשירים להצביע ולכן לכאורה הבחירות בטלות, בעוד שבפועל לגבי חלקם המכריע של אותם חברים מדובר בחברים וותיקים, מתנדבים פעילים שרק לא נרשמו באופן מסודר בעמותה.
גישה כזו אינה מתאימה לנו ואינה מתאימה להוראות החוק. הניסיון לבנות עליה תילי תילים של "פסלות בחירות", נאצות, השמצות, ריבים ומדנים והכול מתוך חוסר יכולת לקבל את תוצאות הבחירות – על ידי הקבוצה שלא זכתה בבחירות אלו – מעציב ומקומם.
יש כאן גם התעלמות מהדרך בה ניהלנו את עצמנו עד שקמה ועדת ביקורת זו. מאז ומתמיד – ההתנדבות וההשתתפות בפעילות העמותה הייתה הדרך העיקרית לבטא חברות בעמותה. לראות את טופס ההצטרפות כדבר היחידי הקובע חברות בעמותה – הינה דרך גרועה ואגרסיבית הפוגעת בחברים רבים. גישה זו גם אינה עומדת במבחן החוק לפי ייעוץ משפטי שקיבלנו וגם היא לא נעשתה אלא כדי לאשש מסקנות שגויות ומזיקות שהתקבלו מלכתחילה בדרך לא דרך.
מעולם לא היה טופס ההצטרפות עניין חשוב או קובע בעמותה. מספיק לראות את הקלסרים המכילים את מאות הטפסים כדי להיווכח בכך. יש טפסים ממינים שונים: לפחות בחציים לא מצוין התאריך. חלקם הלא מבוטל לא נכתב על ידי החבר/ה – אלא רק שמם מצוין על גבי הטופס החתום על ידי מי מהצוות. עד השנה האחרונה לא לווה טופס ההצטרפות בהסכמה לתקנון העמותה.
דברים אלה אכן צריכים תיקון, אך להשתמש בדברים טכניים אלה כדי להאשים את ההנהלה הנבחרת [וזו אותה רשימת חברים על פיה נבחרו כל ההנהלות הקודמות] הרי זה ניסיון להכשיל את העמותה. רוח רעה זו היא חדשה אצלנו ונגדה אנו יוצאים.
הקורא הנבון והקוראת האינטליגנטית יכולים לקרוא את ההשמצה הפרועה שפותחת את "המכתב הסופי" – "להוביל להנהלה הומוגנית ורדיקלית פוליטית" ולהשוותו עם המשפט השקרי והמכפיש – "ארבעה מתוך אחד עשר חברי ההנהלה הנוכחית התפטרו ממנה על שום דרך התנהלותה…". ובכן – שניים בלבד התפטרו. מה שכבר מוכיח שאין אנחנו הומוגניים. שניים אחרים לא התפטרו אך מעולם לא לקחו חלק פעיל בהנהלה.
נהפוך הוא: ההנהלה הנבחרת הינה המגוונת ביותר שהייתה לעמותה מאז ומעולם. חברות בה ארבע נשים, שלושה פלסטינים ושלושה שאינם רופאים: אחות, רוקחת ועורך דין. לעומת זה – פרופ' בנטוויץ' וחבריו – כולם גברים, לבנים, רופאים ויהודים. הומוגניים הרבה יותר מן ההנהלה הנוכחית.
המילה "פוליטי" ו-"רדיקלי" המופיעות כאות קין "במכתב הסופי" הינה גאוותנו. אכן – אנחנו ארגון רדיקלי, מבין רדיקליות מהי ורוצה בכך.
"המכתב הסופי" של פרופ' צבי בנטוויץ' הגיע אליכם באותו יום בו נעשה עוד ניסיון הידברות ופשרה מצד ההנהלה הנבחרת על ידי עורך דין אובייקטיבי – והמכתב בא כדי לשים מאמצים אלה לאל.
ולבסוף – ההנהלה הנבחרת החליטה בישיבתה ביום 17.1.05 לכנס אסיפה כללית של חברי העמותה בהקדם האפשרי ותוך לא יאוחר משלושה חודשים ממועד ההחלטה. נקבע שארגון האסיפה, בדיקת פנקס החברים יעשה בסיוע צמוד של משפטן. עוד הוחלט שטרם אותה אסיפה יועבר לכל החברים עותק התקנון המוצע לאחר שייבדק וינוסח בסיוע עו"ד, והתקנון יועמד להצבעה בנוסחו הסופי המוצע. כן נקבע שיוסדרו בסיוע וועדת הביקורת ומשפטן נהלים לעמותה ולניהולה וכן נהלי הנוגעים לדרך קיום אסיפות וביצוע בחירות. עוד נקבע שבאסיפה האמורה יידון גם עניין הבחירות שהתקיימו.
החלטה זו בעינה עומדת, אך כפי שהובהר לנו מנציגי פרופ' בנטוויץ – שום דבר חוץ מהכללתו המיידית בהנהלה יחד עם ארבעה מחבריו – או בחירות תוך שלושה שבועות להנהלה לא יניח את דעתו גם לא ההחלטות האחראיות שכבר התקבלו בהנהלה.
הצעתו של פרופ' בנטוויץ' וחבריו ללכת לבחירות ללא בדיקת פנקס החברים, מראה על חוסר ניקיון כפיים וחשיבה בלתי מספקת על טיבה וערכה של האסיפה הכללית. הזלזול שהם מפגינים באסיפה הכללית מתבטא בבהירות רבה בהצעה היחידה שהביאו והיא – להקים הנהלה של כל המועמדים, 20 במספר, ובכך להתעלם מהליך הבחירות. כל הצעה אחרת שהוצעה על ידנו נתקלת בסירוב מצידם. להצעתם זו מגרעות בלבד: אין הנהלה של 20 איש מסוגלת לתפקד. אך גרוע מזה הוא מה שנאמר לעיל – הזלזול המוחלט בדעת האסיפה הכללית.
ההיתלות הגורפת שהם נתלים בשלושים החברים שנמצאו בלתי כשרים להצבעה – (ללא בדיקה) הינה בלתי הגיונית. 28 מתוך רשימה זו הינם פעילים ותיקים של העמותה אשר טופס ההצטרפות שלהם לא קיים – אם בגלל שאבד או כיון שלא מילאו אותו מעולם.
והמגוחך ביותר – לכל חברי וועדת הביקורת ולכל חברי ההנהלה הקודמת הובהר כי בידינו חוו"ד רואה חשבון המוכיחה חד משמעית שגם אם כל טענותיהם לגבי "פגמים" בבחירות הנובעים מהצבעה של מי שלא רשום כחבר מזה חצי שנה היו נכונות (והן לא) ומתקבלות (והן לא) גם אז ללא כל ספק לא היה יכול להיות שינוי (מספרית חשבונאית) בתוצאות תשעה חברי הנהלה מתוך אחד עשר בהנהלה הנוכחית.
אם כך, על מה הרעש? איך ניתן לומר שיש פגם נורא שחייבים להטריח בו את כל העמותה וחבריה ולעסוק שעות רבות בפתרון הצרה שהתרגשה?. הרעש הוא כי אלה שלא נבחרו – אינם מסוגלים לקבל את דין האסיפה הכללית ומעדיפים להרוס את העמותה מלקבל את החלטותיה.
ובשולי הדברים. תחושת קבס קשה ליוותה את הח"מ מעצם הצורך לכתוב מכתב זה, להיזקק לדברים האמורים בו ומן המאבק המכאיב והנורא שמתנהל כנגדנו מאז הבחירות האחרונות על ידי פרופ' בנטוויץ ושותפיו לדרך.דברים אלו לוו בדאגה קשה לגורלה של העמותה ולמוכנות של המתנדבים הרבים והחברים להמשיך להזדהות עם העמותה כאשר מאבק מכוער כל כך מכתים אותה.
לכן שתקנו עד היום ועשינו כל שיכולנו לסיים את העניין באיפוק, ב"פשרות" למרות כעסנו הרב. לא יכולנו להבליג עוד ואנו מתנצלים בפניכם שנאלצתם להיחשף לדברים האמורים.
אנו מקווים שהאמור כאן יבהיר את שהיה דרוש הבהרה וכי באסיפה הקרובה עליה החליטה כאמור ההנהלה זה מכבר ותתקיים בהקדם האפשרי, נוכל לשים את הפרשה המכוערת הזו מאחורינו ולהמשיך אך ורק בעשייה החשובה כל כך לכולנו.
בשם ההנהלה
רוחמה מרטון, נשיאה
גרסיאלה כרמון, יו"ר ההנהלה