שלום לכולם ותודה שבאתם לאסיפה הכללית.
מקווה שקראתם את מה שכתבתי על תפיסת עולם רדיקלית. אציין רק שני דברים חשובים:
- ארגון זכויות אדם רדיקלי נמצא מחוץ לקונצנזוס מתוך בחירה ולא מתוך אונס.
- ארגון זכויות אדם רדיקלי ינסה להבין מהו שורש הרע ויפעל לשנוי הרע מיסודו.
Radix= root))
היום אני באה אליכם בהצעה לשאול שאלות.
השאלות החשובות הן השאלות שאנו שואלים את עצמנו.
להזכירכם: העמותה נולדה מתוך שאלות:
האם משקרים אותנו על מה שקורה בעזה?
האם אנו רוצים לדעת את האמת?
מה לעשות כדי לדעת את האמת?
וכך נסענו לעזה לפני 22 שנים וכך נוצרה העמותה שלנו.
היום אנו נמצאים בתקופה קשה שלא הייתה כמותה עד כה. על ההתקפה על הלגיטימיות של קיומנו כאן, על הנסיון לייבש את המקורות הכספיים ולגרום להעלמותנו תשמעו מהדס.
היום יותר מתמיד אנו חייבים לשאול את עצמנו שאלות קשות. אם לא נשאל אותן לא נגיע לתשובות עומק. אם לא נשאל – נימרח, ונישאר עם קריטריונים של כמות: יותר כסף, יותר חברים, אך נאבד את האיכות של העקרונות.
ויש לחזור ולשאול: מי אנחנו פוליטית? מה התפקיד החברתי שלנו?
וגם: מי אנחנו לא? נגד מה אנחנו נאבקים?
במלים אחרות: עלינו לפתח כל הזמן חשיבה ביקורתית ורדיקלית כדי שהמסרים שלנו יהיו ברורים לנו עצמינו ואז גם לציבור ולמימסד.
רלא הוא ארגון שזכה להערכה רבה בעולם ובתוך קהילת ארגוני זכויות אדם בארץ מפני שהוא ארגון נקי ואמין ובעל מסר ברור.
בתקופה קשה כמו זו עכשו אין לנסות להתגבר על האיום על קיומנו ושאר הקשיים על ידי טשטוש המסרים או חבירה לגופים המנוגדים לנו.
עלינו למנוע את סכנת אבדן הזהות שלנו שתוביל להשתקה והיבלעות על ידי המימסד.
על סכנה מוחשית אחת אני רוצה להרחיב את הדיבור.
בישיבת ההנהלה האחרונה, לפני שבוע, הועלתה השאלה של קבלת תרומות כספיות ואחרות מחברות תרופות עשירות.
חשוב לזהות את פתויי המימסד – הכסף קורץ, הקשר לאנשי הון חשובים מרגיש נעים ומעצים.
כולם, כאילו, רוצים את אותם הדברים: יותר כסף, יותר כוח, יותר חברים, יותר השפעה, יותר פרסום. זה עלול לבלבל ולגרום להפסיק לחשוב באופן ביקורתי ורדיקלי.
כי אז – מה הבדל בין ר.ל.א לבין חברת תרופות?
אלא שיש הבדל. וההבדל הזה הוא נשמתינו. לא פחות.
האינטרסים של בעלי ההון מחברות התרופות הם רפואה למטרות רווח על חשבון הרפואה הציבורית והשיוויונית.
רלא נאבקת לכל אורך הדרך על מימוש הזכות לבריאות לכל מי שחי במדינה וגם לאלה הנתונים לשילטונה דוגמת תושבי השטחים הכבושים, מהגרי עבודה, פליטים, מחוסרי נתינות וזכויות, ואזרחי ישראל המופלים לרעה כמו הבדואים מהכפרים הלא מוכרים, קשישים עניים, חולי נפש ועוד.
כל זה נוגד תכלית ניגוד לרפואה למטרות רווח של גופי שילטון ושל בעלי הון. אנחנו לא יכולים, אסור לנו, לחבור אליהם בעד שום כסף שבעולם.
המאבק של רלא הוא להביא את המדינה למלא את חובותיה ולא 'לעבוד' במקום המדינה על ידי מתן חסד.
דוגמה מההיסטוריה שלנו:
כשהייתי בהשתלמות בהרוורד בארה"ב, קיבלתי טלפון מהיו"ר: יש לו בשורה טובה. המדינה רוצה לתת לעמותה 5 מיליון כדי לפתוח עוד מרפאות למהגרי עבודה.
חזרתי בטיסה הראשונה לארץ כדי לשכנע את היו"ר וההנהלה שעשיה זו תוריד אותנו מהפסים הנכונים לנו. גם אנשים טובם עלולים ללקות בעיוורון מול פיתויי כסף והתחככות עם חשובים מהשלטון.
אנחנו לא נעזור לממשלה להתחמק מחובותיה.
לא הקמנו את העמותה לפני 22 שנים כדי להגיע היום למקום מסוכן, הלוקה בעיוורון לגבי העקרונות שלנו ולהסתנוור מכסף של חברות תרופות.
נאבקנו כל השנים בקשיים מסוגים שונים:
חוסר כל תקציב ובלי משרד ב 3 השנים הראשונות לקיומנו וגם אז לא התפתנו לקבל חדר בתוך מפלגה, והיו 4 הצעות כאלה.
גם לא הסכמנו להיות חלק ממפלגה והיו חברי הנהלה שפרשו בגלל זה. מי שמגדל עצים יודע שיש לגזום ענפים בעץ כדי שיגדל היטב ויתן פרי.
לא התקפלנו בגלל איומים אישיים ונגד העמותה, לא התפשרנו בגלל הרגשת בדידות ונידוי בחברה הישראלית יהודית ציונית, ולא טשטשנו את עצמנו על ידי מסרים מרגיעים או חבירה לגופים המנוגדים לנו, כמו הר"י.
מה שאפייני לנו זה כנות ובהירות הנובעים מחשיבה ושאלת שאלות.
אני פונה לאסיפה הכללית להתייחס בכל הרצינות להצעה של היו"ר לשנות את דרכה של רלא ולקבל תרומות מחברות תרופות שאנו מצויים בניגוד אינטרסים מובנה איתם: רפואה ציבורית ושיוויונית מול רפואה למטרות רווח.
שאלה מסדר גודל עקרוני כזה לא יכולה לקבל תשובה על ידי החלטה של ההנהלה.
שינוי בעקרונות העמותה ובדרכה מחייב כינוס מיוחד של האסיפה הכללית, אשר יקדים לו דיון מעמיק מתוך חשיבה ביקורתית ורדיקלית.
אני רואה בשאלה זו צומת מסוכנת למהותה של רלא: האם אנו עומדים להפריט את הקוים המנחים שלנו ולהפוך לעמותה שאינה נאבקת על זכויות אדם ועל הזכות לרפואה לכל אדם או שאנו ממשיכים להיות רופאים לזכויות אדם בעלי עקרונות ברורים והמוכנים לשלם על כך את המחיר.