8 בפברואר, 2011
"הידע עלול ליצור בעיות, אך לבורות אין היכולת לפתור אותן" (אייזיק אסימוב)
ארגון לזכויות אדם המתפקד בתוך מציאות חברתית-פוליטית ואינו מתעד באופן שיטתי את עבודתו, גוזר על עצמו להיטמע בבליל התהליכים החברתיים של אותה התקופה מבלי שפעילותו תובחן או תוכר בהקשר המסוים בו פעל (cooptation). כך למשל, במקרה בו הארגון עונה על חסכים שהממשל אינו לוקח עליהם אחריות, העדר התיעוד נוטל מפעילותו את ההקשר המחאתי ועלול לתת את הרושם של תמיכה במחדלי הממסד. הצגת ההקשר הפוליטי-חברתי-ביקורתי מהווה את אחד מיעדיו המרכזיים של מאגר המידע. מאגר המידע, אם כן, יכול וצריך להיות נקודת תצפית המאפשרת לאדם הפועל בהווה להשקיף באופן ביקורתי לא רק על החברה בה הוא פועל, אלא גם על אופן פעילותו של הארגון אליו הוא משתייך.
פרויקט מאגר המידע עוסק בשימור, איסוף וקטלוג של כל מסמכי העבודה בעמותת רופאים לזכויות אדם מאז הקמתה בשנת 1988. מאגר המידע, שהחל לפעול בסוף שנת 2003, התמקד כצעד ראשון בכינוס כל מסמכי העבודה שנאספו במהלך השנים לתוך מבנה סידורי אחיד וממוחשב אשר יאפשר לערוך חיפושים נושאיים ושיטתיים לפי תחומי עניין שונים. יעדיו הרחבים יותר של מאגר המידע כוללים יצירת תשתית דרכה ניתן יהיה להכיר באופן מעמיק את פעילויות העמותה במשך השנים הן עבור צוות העמותה והן עבור אנשים מחוצה לה. בנוסף לכך, נועד מאגר זה להוות משענת אינפורמטיבית מקיפה עבור צוות העמותה בפניותיהם לגורמים פורמליים – כגון הגשת עתירות – וכן עבור חברי ההנהלה בבואם לעצב מדיניות.
בעתיד יכלול המבנה הסידורי הממוחשב גם את חומר העבודה השוטף בהווה. מעבר ליתרונות המעשיים של צעד זה הכוללים האחדה ואחסון אחראי של מסמכים גמורים, תקבל עבודת ההווה בדרך זו משמעות בהקשר היסטורי-נושאי.
מאגר המידע יהיה, איפה, הזכרון הארגוני של העמותה ובכך יתרום להבנית הזהות המתפתחת של העמותה. שאלות מהותיות כמו עד כמה הארגון הוא ארגון בעל רוח של התנגדות או רוח של הסתגלות ואיך התמודד עם שאלה זו לאורך קיומו יכולות לקבל תשובה מתוך העדויות המצטברות בתוך מאגר המידע.
מאגר המידע יכול להיות מקור יחיד במינו לעבודות מחקר מסוגים שונים – אקדמיים בתחום ההיסטוריה, בתחום הסוציולוגיה, מדעי המדינה ואחרים.הוא יכול לשמש גם עיתונאים. אך בעיקר יוכל מאגר המידע לשמש אותנו, חברי העמותה לצרכים קונקרטיים-מידיים ולצרכי דיונים בשאלות עקרוניות.