דו"ח שנתי – יוני 2007 – האסיפה הכללית של עמותת רופאים לזכויות אדם

הנני מתכבדת להגיש בפניכם, חברי האסיפה הכללית, דו"ח שנתי על פעילותי כנשיאת העמותה.

באסיפה הכללית של שנת 2005 החליטו חברי האסיפה הכללית לאמץ מסמך הבנות שהוסכם ביני לבין הנהלת העמותה המגדיר וקובע את תחומי האחריות והמנדט של מוסד הנשיאות.

הנשיאות תיטול חלק ב:

• ייצוג העמותה ושיקוף עמדותיה.
• גיוס תרומות לעמותה.
• הקמת תשתית תמיכה לעמותה בחו"ל.
• אחריות על הקמת והפעלת ארכיון העמותה.
• ייצוג בוועדה האחראית על אתר העמותה.

אפתח בבשורה משמחת לי אישית ולעמותה על קבלת אות כבוד מטעם  ה –

   American Friends Services Committee. אגודת הקווקרים בחרה 40 אישים, 20 ישראלים ו 20 פלסטינים אשר פעלו למען בניית שלום צודק בין שני העמים. אני נמצאת בין אותם הארבעים ועל כן העמותה זכתה לחשיפה גדולה בארה"ב בעיקר אך גם ברחבי העולם.

אם תחפשו ידיעה על כך באתר העמותה לא תמצאו. וחבל.

ייצוג העמותה ושיקוף עמדותיה

אוקטובר 2006 , השתתפות בכנס Kalamazoo,  ,USA – Engaging the Other

הרצאה: Denial and Forced Existence העוסקת במשמעות ובהשלכות הכיבוש הישראלי והסכסוך הישראלי-פלסטיני.

נובמבר 2006, סרט איטלקי וכתבה בעיתון Rai איטלקי

נובמבר, 2006  פגישה עם ריצ'רד קופר, נשיא Jews for Just and Peace.

ינואר 2007, בכנס על אסירים ביטחוניים/פוליטיים שנערך באוניברסיטת תל אביב , ביזמת הוועד למען אסירים פוליטיים, מטעם הפקולטה למשפטים,  מרכז מינרבה לזכויות אדם ועדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, ייצגתי את ר.ל.א בהרצאה על ההשפעות הנפשיות של מאסר בבידוד.

פעלתי רבות, כולל נסיעות לראמאללה, כדי להפגיש את Dr. Richard Horton, עורך ה Lancet עם נציגי ר.ל.א.. הפגישה עם דר. הורטון התקיימה במשרד העמותה ביום ד' ה 24.1.07. תוצאה אחת של מפגש זה הינה אזכור של העמותה במאמר שהורטון כתב ב New York Books Review, והשנייה היא הזמנה של העורך למאמר ללאנצט על ר.ל.א, בעבר, בהווה ובעתיד. המאמר בן 4000-5000 מילה אשר נכתב על ידי דר. דני פילק, דר. רוחמה מרטון והדס זיו.

בינואר 2007 התארגנה פעילות רבת היקף להקמת קואליציה של ארגונים ישראליים, פלסטיניים ובין-לאומיים לפעולה משותפת שמטרתה להביא לסיום הכיבוש. היו מספר פגישות בתל אביב ובראמאללה. התבקשתי וקיבלתי על עצמי לייצג את ר.ל.א בפגישות אלה.

WBAI Radio program, The Palestinian Residency Rights, New York, Feb. 4^th, 2007

חוברת The Marker   לחדשים ינואר-פברואר יצאה עם פרויקט מיוחד: "נשים עושות שינוי". 40 נשים נבחרו לייצג את ”הנשים העומדות בחזית העשייה החברתית ומצליחות לייצר שינוי אמיתי במקומות שבהם מוסדות המדינה נכשלים שוב ושוב." נבחרתי להיות אחת מנשים אלה כנשיאה ומייסדת עמותת רופאים לזכויות אדם. תודתי נתונה לכול אלה שברכו אותי על כך.

ראיון על משטרים דמוקרטיים במסגרת סרט דוקומנטארי על ידי  Oliver Resslerמורה לקולנוע באונ' אמסטרדם.

במאי 2007, הרצאה במסגרת פסטיבל תרבות שלום, צוותא ת"א, בנושא עמותת רופאים לזכויות אדם.

במאי, 2007 דר. אריאלה אזולאי נעזרה בצילומים שנאגרו בארכיון העמותה ובצילומים הנמצאים עדיין בביתי בשביל תערוכת צילומים מעשה מדינה   1967-2007 שהיא אוצרת.

רואיינתי במסגרת פאנל על זכויות אדם בוידיאו יומן, סדרה דוקומנטארית בכבלים ובלוויין.

מאי 2007, הרצאה לסטודנטים אמריקאים מתנדבים מארגון FFIPP.

גיוס תרומות לעמותה

תרומה בסך 40,000 ש"ח עם תוספת של  16,000 ש"ח אשר יגיעו בעתיד מכספי עיזבון של אדם פרטי אשר שמע את דברי בדיון ציבורי.

תרומה בסך 4,000 ש"ח מעדי שובל וחבריו.

תרומה בסך 34,000 $ (!) כהמשך קשרי עם יו"ר קרן כהנוב, גב' שירה הרצוג.

הקמת תשתית התמיכה של העמותה בחו"ל

בשנת פעילות זו המשכתי לשמור על קשרים עם אישים וארגונים באירופה, בארה"ב ובשטחים הכבושים. לצערי, מכיוון שהעמותה לא עמדה מאחורי בהגשת עזרה משרדית ובשיתוף פעולה – קשרים אלה לא הניבו פירות לעמותה בצורת ייסוד אגודות ידידים ו/או איסוף תרומות.

אחריות על הקמת והפעלת של ארכיון העמותה

עבודת הארכיון התקדמה בכל הנוגע להכנסת מסמכים סרוקים לתכנת המחשוב (תקצור וקטלוג), שזהו שלב מכין לקראת הפעלת הארכיון.

שתי דוקטורנטיות, האחת מאיטליה והשנייה מאוניברסיטת בר-אילן, נעזרות למחקרן בחומר מאגר המידע של ר.ל.א.

 העבודה בארכיון/מאגר המידע נעצרה, למרבה הצער, בחודש מרץ 2007, עם התפטרותה של עובדת הארכיון. מאז חודש מרץ ועד להגשתו של דו"ח זה עבודת הארכיון מושבתת בגלל עיכוב שכירת עובד/ת ארכיון חדש על ידי המנכ"לית והיו"ר. פניתי אליהם בעניין זה פעמים רבות ולפני שבוע הגענו מחדש להבנה ולהסכמה שיש למצוא עובד/ת לארכיון.

במהלך זמן זה של השבתת העבודה הממוחשבת בארכיון, סלח ואני מיינו את הצילומים שהיו בארגזי קרטון ללא כל סדר ובמצב תחזוקה גרוע.

כרגע כל התמונות שהיו במשרדי העמותה ממוינות ומסומנות. עם רכישת הסורק ניתן יהיה להכניסן לתכנת המחשב הארכיוני.

ייצוג בוועדה האחראית על אתר העמותה באינטרנט

בשנה זו לא התקיימו ישיבות של וועדת האתר. התנהלות האתר עברה מיד ליד בין אנשי הצוות ללא שיתוף וועדת האתר, ולצערי, ללא שיפור ממשי בצורתו או בתכנו.

האתר משמש חלון ראווה של העמותה וגם מעין תעודת זהות שלו. לדעתי, במצבו הנוכחי אין הוא עומד בכבוד בתפקידים חשובים אלה.

רצונם והחלטתם של חברי האסיפה הכללית שהאתר ייהנה מניסיוני ומקשרי לא מומש כלל וכלל.

מוסד הנשיאות מול הנהלת העמותה

לצערי לא חל שיפור משמעותי ביחסים.

תהליך ההבראה לא מומש למרות החלטות מספר. הזמן ששלושה אנשים הקדישו למצוא, לראיין ולבחור מנחה מתאים לתהליך ההבראה ירד לטמיון עקב הנוהג הפסול שהפך לתדיר בעמותה שאין מכבדים החלטות והסכמים. באין תהליך הבראה – אין סיכוי שהמצב ישתנה לטובה.

בשנה זו נמשכה ההדרה לגבי בכול התחומים הנוגעים לאמצעי התקשורת,  פגישות עם תורמים, אישים וארגונים בארץ ובעולם. להזכירכם, מעבר לנזק הממשי לעמותה הרי זה נזק חמור לתרבות הארגונית שלנו כיוון שהדרה זו היא הפרת הסכמים ואי מילוי החלטות של האסיפה הכללית.

מוסד הנשיאות מול ועדת ביקורת

פגישה משותפת לוועדת הביקורת ולמוסד הנשיאות התקיימה ביום 3.5.2007 . בפגישה זו, שהתנהלה ברוח חברית, הועלה הנושא של אופן קבלת החלטות בעמותה הסובל מאי בהירות, חוסר שקיפות מספקת, חוסר נהלים ובעיקר אי קיום החלטות והסכמים חתומים. נושא חשוב נוסף שעלה בישיבה הוא חוסר מערכת של בקרה ואיזון בארגון והכשלים הארגוניים הנובעים מכך.

הוועדה לקחה את ההערות לתשומת ליבה ואמרה שתתייחס לנושאים אלה בעתיד.

*ראה נספח סיכום הפגישה.

מוסד הנשיאות מול האסיפה הכללית

אני רוצה לנצל פגישה זו עם חברי העמותה כדי לומר לכולכם עד כמה חשוב לי באופן אישי, כמו גם ברמה הארגונית, הקשר איתכם. אני מודה מקרב לב לכול החברות והחברים השומרים על הקשר בינינו בעל-פה ובכתב, המטלפנים אלי בנושאים פוליטיים העולים מהנעשה בישראל ובשטחים הכבושים.

אני מודה לאלה הבאים למרפאה הניידת בשטחים הכבושים ולמרפאה הפתוחה במשרד העמותה. לכול החברות והחברים המקדישים מזמנם ומרצונם לפעילות העמותה ולכם שבאתם היום לאסיפה הכללית. בזכותכם אני ממשיכה ואמשיך להיאבק על דרכה של העמותה, על מה שנראה לכם ולי כחשוב ועקרוני עבורנו.

מבט ותכניות לעתיד

בכוונתי להמשיך ולפעול בכול התחומים שחברי העמותה הפקידו בידי וזאת למרות הקשיים החיצוניים והפנימיים.

ההצעה שהעליתי לפניכם לפני שנה ושהתקבלה על ידכם כהחלטה – לקיים דיונים פוליטיים תקופתיים – בביצוע ההנהלה – לא קוימה ואני מעלה אותה גם השנה לפניכם.

קרו דברים גדולים השנה ויקרו גם בעתיד הנראה לעין וחשוב ביותר לדון בהם בפורום משותף להנהלה לצוות ולחברי העמותה: הייתה מלחמה בלבנון, פצצות מצרר, החיסולים/הוצאות להרג ללא משפט נמשכים, עינויים מתבצעים למרות פסיקת בית המשפט העליון, מצב האסירים והעצירים ועוד נושאים הקובעים את דמותנו, את חיינו ואת חיי הפלסטינים בארץ ובשטחים הכבושים.

אני מתכוונת, בעזרתכם, להמשיך ולהמריץ את ההנהלה לקיים דיונים אלה.

אני מתכוונת להמשיך את המרוץ אחרי יצירת נהלים פנימיים שתפקידם להסדיר את הניהול התקין של העמותה. קשה לי לשאת את הרעיון שהעמותה שאני הקמתי מתנהלת תוך תרבות ארגונית לא תקינה בכול הנוגע לקבלת החלטות ולמעקב אחרי ביצוען וללא תשתית של בקרה ופיקוח. ( checks and balances) .

בברכה,

ד"ר רוחמה מרטון

מייסדת ונשיאה

נספח וועדת ביקורת

23.5.2007 

לכבוד ועדת ביקורת,

אלדד, רפי וניב שלום רב,

לאחר פגישתנו חשבתי שיהיה זה למועיל אם אסכם בכתב את המחשבות והנושאים שעלו בשיחתנו ביום 3.5.07

נשאלתי על ידכם שתי שאלות:

1. מהם תפקידי ועדת הביקורת.

2. מה הביקורת העקרונית שלי.

אפתח בציטוט מאברהם לינקולן: " אם ברצונך לבחון אדם – תן בידיו כוח"

כוח בלי בקרה ואיזון הוא מכשלה ארגונית חמורה ביותר או המסוכנת ביותר.

לדעתי, המצב בעמותה, מבחינה זו, מתקרב לקו אדום. אין כל מערכת ארגונית המתפקדת כבקרה ואיזון לכוח של המנכ"ל ושל היו"ר.

 תפקידי ועדת ביקורת:

1. לדאוג לתקינות המינהל: דרך קבלת ההחלטות.

2. לבדוק  שגופים ארגוניים (ועדות) מתפקדים כראוי.

3.לעקוב אחר ביצוע החלטות: תחילתן, משך הביצוע, דיווח על ביצוע. (סגירת מעגל ניהולי).

בעמותה אין מודעות למעגל כזה. הניהול אקראי, מרכזי ונעשה ללא ביקורת וללא הערכת הפעילות.

נוצר אבסורד – מי שאחראי על מעקב וביצוע של החלטות ההנהלה זו המנכ"לית. היא גם זו המבצעת וגם זו העוקבת אחרי עצמה, ולבסוף היא זו אשר מביאה את המידע להנהלה. מידע על ביצוע או אי ביצוע של החלטות יובא לפני ההנהלה על ידי האחראי על הביצוע! מה שלא תרצה המנכ"לית שההנהלה תיקח לתשומת ליבה – לא ידווח להנהלה.

תפקידה של ועדת ביקורת להבין שאין מעקב אחר ביצוע החלטות הנהלה והאסיפה הכללית ולדרוש מעקב כזה.

בעולם הרפואה, מצב הדומה לזה שבעמותה יהא משול למצב בו אף פעם אין רשלנות רפואית. הרופא הטוב מתכוון לרפא ואכן בדרך כלל מצליח במלאכתו. אך מה באשר לאותם מקרים בהם נכשל עקב רשלנות או טעות? האם היינו רוצים לחיות בעולם בו אין ביקורת ומעקב על עבודת הרופא?

כך גם בעמותה כאילו אמרנו: " אצלנו אין רשלנות רפואית." כיון שכל מה שאנחנו עושים הוא מטבעו טוב.דבר הגורם לאווירה של שביעות רצון עצמית מרבית.

התוצאה היא שמי שמנסה לעשות מעקב וביקורת, לדרוש סדר ניהולי, קריטריונים, ביצוע החלטות, במלים אחרות, מנהל תקין ושקוף – הופך לאויב, יען כי הוא מקלקל את שביעות הרצון העצמית.

אם אין מעקב וביקורת- אין רואים רשלנות רפואית.

לתשומת לבכם – בעבר הייתה וועדת מעקב ופעילותה הייתה מועילה ביותר.

ביקורת עקרונית:

-תרבות ארגונית לקויה בכל הנוגע לאופן קבלת החלטות, מעקב אחרי ביצוע החלטות וסגירה נכונה של המעגל, ע"י דיווח על ביצוע וevaluation  של הפעילות.

-החלטות האסיפה הכללית כמו גם החלטות הנהלה, בחלקן לא מבוצעות כלל, אין מעקב ועל כן אין דרישות לביצוע ואין על כך כל דיווח להנהלה.

-אין גופים ארגוניים שתפקידם לקבל החלטות ולדאוג לביצוען, כמו ועדת נסיעות, ועדת אתר, ועדת תקשורת. גם אם קיימות ועדות כאלה, על הנייר, הן מרוקנות מתוכן ומסמכות על ידי המנכ"ל.

התשובה לשאלה – מדוע הוועדות השונות אינן פועלות בכלל – היא – כי מבחינה ארגונית אין בהן צורך כיוון שהמנכ"לית מחליטה בעצמה את כל ההחלטות ועל כן אין שום סיכוי שוועדה תפעל. כוחה היתר של המנכ"לית מייתר את הוועדות.

אם היה נוהל מחייב לפיו על המנכ"לית לקבל ייעוץ או חוות דעת מהוועדה המתאימה לשם קבלת החלטה או אז היה מקום ותוכן לפעילות הוועדה.

-אין כל פיקוח וצורת משוב על תפקוד המנכ"ל. ניתן בידי המנכ"ל כוח רב ללא כל מנגנון של בקרה ואיזון.

-אין, למרות החלטות חוזרות, ניסוח של נוהלי עבודה. על כן גם ועדת ביקורת אינה יכולה לפעול כראוי, באין קריטריונים ארגוניים להפעלת סמכות בעמותה.

-תהליך ההבראה: אינו מתבצע עקב התנגדות מסיבות שונות – סיבות אינטרסנטיות נגד התהליך, חרדה מדיון 'פסיכולוגי', חוסר אמון ביכולת התהליך וכו'.

על ועדת ביקורת לתבוע מההנהלה לקיים את תהליך ההבראה שמדובר בו והוחלט עליו מאז המשבר שפקד את העמותה בבחירות 2003. יתכן וניתן לראות את עומק ההתנגדות לתהליך ההבראה כקריטריון אמין התואם לעומק הצורך בתהליך כזה.

-הגוף המבקר עוסק גם במתן עצות בעל פה ובכתב בענייני מדיניות. זה ערוב תחומים מסוכן ביותר וראוי לתת על כך את הדעת ולמנוע ערוב תחומים זה.

בעברה של העמותה כבר קרה שחבר ועדת ביקורת התערב באופן בוטה במדיניות ההנהלה וגרם לזעזועים קשים שתוצאותיהם לא קיבלו פתרון נכון עד היום.

הצעה מעשית – ההנהלה היא זו  שתפטר עובד/ת תוך התחשבות גבוהה בהמלצת המנכ"ל. זאת כדי למנוע העסקת עובד בלתי ראוי לאורך זמן מחד או פיטורים שרירותיים ומיידיים מאידך. (כפי שאכן קרה לאחרונה).

לסיכום:

קיום החלטות אינו פרס על התנהגות חביבה.

חיוך מאד מסוים המלווה אמירה שאין לצפות לקיום החלטות כיוון שאין 'שלום בית' או שמראש איש לא התכוון לקיים החלטות, וזה 'בסדר' ומקובל על חברי וועדת הביקורת, הוא מצב בלתי נסבל מכול בחינה. תפקידכם הוא לא לאשר בחיוך סלחני הפרות הסכמים ואי קיום החלטות אלא לבקר ולפקח  על ביצועם.

אשמח לקבל הערותיכם בהקדם על מנת שנוכל לתת פומבי לסיכום פגישה זה.

בברכה,

דר. רוחמה מרטון

נשיאה ומייסדת.