מאת: רוחמה מרטון | ב-13 ביולי, 2006 | קישור לכתבה: כאן
תשובתי באה משני שדות שיח: זה של זכויות אדם וזה של ניתוח מניעיו והתנהגותו של האדם, כלומר – פסיכולוגיה. ובכן, בעזה מתרחשת מלחמה בין ישראל המצוידת בכל כלי נשק אפשרי (לא את כולם היא מפעילה שם, כמו נשק אטומי או כימי וביולוגי) לבין הפלסטינים שהם, דלים עד למאוד בכל הנוגע למשאבים ונשק.
מדוע מתחוללת המלחמה ברצועת עזה ומדוע עכשיו?
הסיבה הרשמית של ממשלת ישראל היא – החייל השבוי/חטוף גלעד שליט ע"י הפלסטינים והצורך/רצון הישראלי לשחררו.
הסיבה האמיתית למלחמה זו כלל אינה נוגעת לאותו חייל ואם בכלל, מלחמה זו רק מסכנת את חייו ואינה יכולה להועיל לשחרורו. מלחמה זו מתרחשת, כמו קודמתה בלבנון ב-1982, מלחמה שהיתה פורצת גם ללא התירוץ של הפגיעה בשגריר ארגוב ז"ל, משתי סיבות עיקריות: האחת, כמו שאמר אז רפאל איתן כשנשאל לסיבת המלחמה: "יש לנו את הכוח אז אנחנו משתמשים בו". והשנייה, הקובעת והמהותית יותר – אז כמו עכשיו – הפחד הנורא שאוחז בממשלת ישראל וראשי זרועות הביטחון בכל פעם שיש סיכוי סביר להישג של הסכמה בדרך לשלום בין הפלסטינים לבין ישראל. למלחמת לבנון קדמה שנה של שקט גמור בגבול הצפוני, כיבוד הסכמים מצד אש"ף עם המתווך האמריקאי חביב. עובדה זו בנוסף לשקט והסכם שלום בגבול הדרומי עם מצרים – נתפסו כאיום ממשי המסכן את הבכורה של מערכת הביטחון בהוויה הישראלית וזה, ככל הנראה, לא בא בחשבון. אז מתחילים במלחמה.
ועכשיו – הצעת ההסכם של האסירים הפלסטיניים נראית מאיימת מספיק על הצמרת הביטחונית כדי לפתוח במלחמה נוספת. ישראל, הנשלטת ע"י קצינים כמעט באופן בלעדי, לא תאפשר מצב בו יש סיכוי להסכמים בין ישראל לפלסטינים, והסכם עלול להוביל לשלום. הקצינים לא יאפשרו מצב שמייתר אותם. ועל כן ינסו לטרפד כל ניסיון שכזה.
כשאני רואה את אביו של החייל גלעד שליט בטלוויזיה, נצבט ליבי – אדם נבון זה יודע שהדרך להציל את חיי בנו עוברת רק דרך החלפת שבויים או בלשון אחרת – שחרור אסירים. הוא נאלץ, ככל הנראה, לשמש פיון במשחק האכזרי בו יפסיד את בנו ורבים אחרים את בריאותם הנפשית ואת חייהם במלחמה שנועדה להמשיך מצב של מלחמה וכיבוש.
החזרה הכפייתית – Repetition Compulsion, מנגנון נפשי מסובך ומצוי, משרת מטרה שהינה לא לדעת את מה שאנחנו יודעים, כאשר אנחנו לא רוצים לדעת משהו שאנו יודעים. מנגנון נפשי זה משמש כלי למעבר מידיעה לאי ידיעה. בדרך לאי ידיעת משהו שאנחנו יודעים, התהליך הנפשי הזה גורם לנו לא לזכור את מה שהיה. וכך אנו נאלצים לחזור על אותם מעשים, כלומר, על אותן טעויות.
הממסד הביטחוני הישראלי אינו רוצה לזכור ולדעת שהדרך להציל את חייו וחירותו של גלעד שליט היא לשחרר אסירים ביטחוניים פלסטיניים. זה קרה בעבר – והצליח. כאשר התעקשו הביטחוניסטים הישראלים על שחרור בכוח של ישראלי חטוף/שבוי – זה נגמר בכישלון ובמוות.
האם יצליחו הביטחוניסטים הישראלים להתגבר על הרעלת הכוח ממנה הם סובלים? שאלה קשה. שכן הרעלת כוח גורמת לסנוור עיני המורעל. אין הוא יכול לראות אלא את הדרך הכוחנית.
תפקיד הוריו האומללים של גלעד שליט ותפקידו/ה וחובתו/ה של כל מי בציבור הישראלי שאינו נגוע בהרעלת כוח להשפיע על הממשלה והצבא לשחרר אסירים פלסטינים רבים ככל שידרש תמורת שחרורו של גלעד.
למלחמה נגד רצועת עזה יש היבט נוסף והוא ההיבט של זכויות אדם. ישראל מפירה במלחמה זו כל חוק בינלאומי של זכויות אדם שעל רבים מהם היא חתמה ואישררה. למעשה, ישראל פועלת כפושעת מלחמה בעזה.
עונשים קיבוציים/קולקטיביים המופעלים על כלל האוכלוסייה הפלסטינית בעזה הינם פשעי מלחמה. הפשעים הם רבים: הריסת תשתיות החשמל, המים והביוב, מניעת בריאות, תרופות ורפואה מהתושבים, הפעלת בומים על קוליים המפחידים את כולם ואת הילדים בפרט, מניעת חזרתם של חולים ממצרים הנאלצים לשהות בתנאים קשים ביותר במדבר, בלי אפשרות לחזור למצרים או לבתיהם ברצועה, הפיכת הרצועה למקום סגור ומסוגר לתנועת אנשים, סחורות, מזון, תרופות וכיו"ב.מדינת ישראל הפכה את רצועת עזה לכלא מופצץ. כל אלה הינם פשעי מלחמה שתכליתם היא למנוע כל צורה של הסכם בין הממשלה הפלסטינית לבין ישראל. המלחמה, על פשעיה, באה כדי להמשיך ולקיים את הכיבוש.